שני טל

פברואר 2021

קונפליקט ספורט ונשיות

שני טל, יזמת חברתית, מנהלת פרויקטים במגזרים העסקי והחברתי

יזמת She Sports - מיזם חברתי להעצמת נשים באמצעות ספורט

שחקנית כדורסל לשעבר

מה קורה לספורטאית צעירה כאשר היא שמה עליה את מדי הספורט של הקבוצה שלה? האם היא חשה גאווה? מבוכה? אולי גם וגם? בדיוק בנושא הזה יעסוק הפודקאסט השלישי של "מגרש משלה" שיעלה בסופ"ש הקרוב. 

בינתיים נתחיל עם טעימה קטנה מתוך הפודקאסט עם דבריה של שני טל, יזמת המיזם she sports להעצמת נשים דרך הספורט מספרת בפודקאסט שדיברה איתנו על חווית המדים שלה כילדה:

 

"גדלתי בבני יהודה, בקט סל ילדות ושם נושא המדים היה ממש עניין. אף בת לא הלכה עם בגדי הכדורסל ברחוב. היינו מתאמנות עם חזיות מהפחד להיות לא נשיות. וככה זה היה, ככה התאמנו. ואז עברתי לרמת חן, ובהתחלה המשכתי להתאמן באותה צורה כמו בבני יהודה. אבל עם הזמן ראיתי שכל הבנות ברמת חן הולכות עם בגדי הספורט שלהן גם מחוץ למגרש. לקח לי כמעט חצי שנה להבין שזה לא נח להחליף לג'ינס אחרי אימון כשאני מזיעה, ולחזור איתו הביתה. ובגלל שהבנות האחרות בקבוצה הלכו עם בגדי הספורט שלהן הביתה אחרי האימון, זה נתן לי לגיטימציה שזה בסדר לעשות את זה. 

היום כשאני מסתכלת על התמונות שלי עם המדים, אני רואה איך אני כבר במקום אחר. יש לי מספיק ביטחון כדי ללבוש מה שאני רוצה בלי להתחשב במה שאנשים סביבי אומרים או חושבים. וחלק מזה קשור גם לסביבה שהשתנתה. אני רואה הרבה יותר נשים כמוני מסתובבות בחוץ, וזה נותן לגיטימציה ללבוש את המדים גם בחוץ. אפילו תמונה מביכה מהילדות היא משהו שאני כבר יכולה להתגאות בו."

 

טל סיפרה לנו כיצד החוויה הזו מתחברת למיזם שהיא מובילה היום:

"הבניות חברתיות ואיתן מערכת הציפיות מנשים שצריכות להתנהג ולהתלבש בצורה מסוימת, מדירות נשים מעיסוק בענפי ספורט רבים שבהן הן עלולות להיחשב "גבריות". העיסוק בדימוי גוף ועמידה בסטנדרטים חברתיים בתקופת ההתבגרות של ילדות ונערות והציפיות שנוצרות סביבן, בהתאם לחברה בה הן נמצאות, לצערי הרב מכריעות בהרבה מן המקרים את מידת השתתפותן בענפי הספורט השונים.

נשים רבות מודרות מספורט בשל החשש לא לעמוד בציפיות החברה ולהיתפס כלא נשיות. ב She Sports, המיזם החברתי שהקמנו, אנחנו נתקלות לא מעט בנשים בשנות ה-30 לחייהן שמעיזות לראשונה לאחר שנים של הימנעות מעיסוק בספורט, להתמודד עם ההשלכות של הציפיות החברתיות שנכפו עליהן בצעירותם. הבחירה ב"להיות נשית" לפי תפיסת החברה הרחיקה אותן מהתשוקה לספורט במשך שנים רבות, ובזכות קהילה תומכת ומרחב בטוח הן פוגשות את עצמן שוב על המגרש."