אולימפיאדה
אולימפיאדה
אוגוסט 2021
תתלבשי תתפשטי #2
המתעמלות הגרמניות מחליפות את בגד הגוף בטיץ ארוך
הסיפור של ביגוד הספורט הוא הרבה מעבר למדים. הוא מייצג ערכים ונורמות של השחקניות ושל החברה, שלעיתים רבות מתנגשים אחד בשני. ביום ראשון נבחרת גרמניה התחרתה במוקדמות התעמלות המכשירים באולימפיאדה, סיימה במקום התשיעי ולא הצליחה להעפיל לשלב הגמר. אבל למרות כל זאת, הן עשו הישג אחר בכך שלראשונה עשו מה שנבחרות אחרות לא עשו מעולם, ובחרו לעלות עם בגד-גוף מלא. האם זה ייתן לגיטימציה לבנות ולנשים לבחור את הלבוש המתאים והנוח להן בענף ההתעמלות ובענפים אחרים? רק הזמן יגיד
אחרי "סערת" הלבוש של נבחרת כדוריד החופים שלא הורשו לוותר על הביקיני (#תתפשטיתתלבשי פרק 2), הפעם המתעמלות הגרמניות מנפצות את המחסומים ועולות לתחרות התעמלות המכשירים עם בגד גוף באורך מלא.
דנו לא מעט על נושא הלבוש של ספורטאיות ועל מה באמת עומד מאחוריו. מחליפת החתול של סרינה ווילאמס, דרך דרישתה של בילקיס עבדול-קאדיר לשחק כדורסל עם חיג'אב וכלה בדרישות הלבוש בכדורעף ובכדוריד חופים.
השבוע, בכתבה מצוינת של הוושינגטון-פוסט, עקבו אחרי נבחרת גרמניה לקראת תחרות התעמלות המכשירים בטוקיו .2020. מעניין היה לשמוע מה הייתה המוטיבציה שלהן לעלות, בניגוד לכל שאר הנבחרות, בביגוד גוף מלא:
"בהתעמלות זה נהיה יותר ויותר קשה ככל שאת מתבגרת וגדלה מהגוף שהיה לך כילדה. כילדה קטנה לא ראיתי את בגד-הגוף כמשהו בעייתי. אבל כשגיל ההתבגרות התחיל, כשהתחיל המחזור החודשי שלי, התחלתי להרגיש חוסר נוחות הולך וגובר". זה מה שסיפרה שרה ווס, מנבחרת ההתעמלות הגרמנית באפריל האחרון ל-BBC.
חברתה לנבחרת, אליזבת זיץ, מסבירה את החשיבות שהן רואות בבחירתן לעלות עם בגד-גוף מלא לתחרות האולימפית גם על מתעמלות אחרות:
"המהלך הזה רלוונטי לכל מתעמלת שאולי מרגישה חוסר נוחות או אפילו הפיכה לאובייקט מינית בתלבושות הרגילות. לדעתנו לכל מתעמלת צריכה להיות האופציה להחליט באיזה סוג של בגד גוף היא מרגישה יותר בנוח, ועם זה לעשות התעמלות".
הבעיה הזאת היא לא ייחודית לענף ההתעמלות. סקר שנעשה באנגליה ע"י Women in Sport מצא ש- 76% מהנערות חוות חוסר נוחות ועסוקות באפן שבו הן נראות בעיני אחרים בזמן שהן עושות ספורט.
ד"ר אורנית רמתי-דביר דיברה על כך בפרק השלישי של הפודקאסט של "מגרש משלה":
"התרבות שלנו שמעודדת לעבוד על המראה, מאוד נוכחת גם כשאנחנו מדברות על ספורט. אצל נערות במיוחד, אנחנו יודעות כמה המיקום החברתי שלהן מושפע מזה. יש תרבות של הצקות, "בולינג", כלפי נערות בעיקר בהקשר של המראה החיצוני. הרבה בנות חושבות שלהזיע זה מגעיל מאחר וזה מנוגד לאיך שנערה צריכה להיראות. אפשר לראות את זה קורה גם אצל נערות ונשים פמיניסטיות. הסיפור של זיעה נתפס מאוד גברי, וגם שיערות ברגליים, המראה הפרוע והלחיים הסמוקות. המראה הזה מנוגד לכל מיני דימויים וייצוגים של נשים. לא אצל כולן, אבל עדיין יש הרבה נערות שמאוד נשמעות לשיח היופי הזה - מראה נקי, ריח טוב, מסודר. וקשה לתחזק את המראה הזה כשאת רוצה לעשות ספורט." רמתי-דביר מספרת שבנות מבינות שהמדים מספרים על הזהות שלהן ולמעשה זה המקום שלהן להביא לידי ביטוי את הסיפור שהן רוצות להציג.
חברתה לנבחרת, אליזבת זיץ, מסבירה את החשיבות שהן רואות בבחירתן לעלות עם בגד-גוף מלא לתחרות האולימפית גם על מתעמלות אחרות:
"המהלך הזה רלוונטי לכל מתעמלת שאולי מרגישה חוסר נוחות או אפילו הפיכה לאובייקט מינית בתלבושות הרגילות. לדעתנו לכל מתעמלת צריכה להיות האופציה להחליט באיזה סוג של בגד גוף היא מרגישה יותר בנוח, ועם זה לעשות התעמלות".
– היא איפשרה ל-70 קבוצות של נערות לבחור את המדים שמתאימים להן מתוך מבחר אפשרויות. היא סיפרה לנואת זה בדיוק הבינה בוני מנור-גוטפריד, מתאמת אתנה באיגוד הכדורעף, והיא החליטה לקחת את הנושא שלב אחד קדימה
עלהפרויקט הזה בפודקאסט השלישי:
"זה היה פרויקט ארצי שהמטרה שלו הייתה לאפשר לשחקניות כדורעף בגילאי הנערות ללבוש מדי כדורעף מותאמים. זה היה מבוסס על עיצוב של דגמים שמותאמים גם לבנות נמוכות גם גבוהות, גם מלאות גם רזות יותר, מהמגזר או דתיות. מדי הכדורעף קצרים בבסיס שלהן, אז יצרנו גם ארוכים. הצענו 9 אופציות צבעוניות , כך שכל מועדון יכל להתאים את העיצוב לאופי השחקניות שלו."
מה שיפה בפרויקט הזה, שהוא לא רק איפשר לשחקניות לבחור את הלבוש הנוח להן, אלא גרם להן לשתף פעולה ולחזק את הערכים הקבוצתיים סביב בחירת המדים, ע"מ ליצר את הסיפור המשותף שלהן: " אחד החוקים היה שכל הקבוצה צריכה ביחד להחליט על העיצוב שכל הקבוצה תקבל. אם יש שתיים שרוצות ארוך, כל הקבוצה מחויבת. רצינו לאפשר לכל נערה להרגיש מחוברת למותג של הכדורעף, להרגיש חלק מהענף. ובמקביל גם להיראות כמו שחקנית כשהיא מסתובבת כחלק
מהאימון או במועדון."
הסיפור של ביגוד הספורט הוא הרבה מעבר למדים. הוא מייצג ערכים ונורמות של השחקניות ושל החברה, שלעיתים רבות מתנגשים אחד בשני. ביום ראשון נבחרת גרמניה התחרתה במוקדמות התעמלות המכשירים באולימפיאדה, סיימה במקום התשיעי ולא הצליחה להעפיל לשלב הגמר. אבל למרות כל זאת, הן עשו הישג אחר בכך שלראשונה עשו מה שנבחרות אחרות לא עשו מעולם, ובחרו לעלות עם בגד-גוף מלא. האם זה ייתן לגיטימציה לבנות ולנשים לבחור את הלבוש המתאים והנוח להן בענף ההתעמלות ובענפים אחרים? רק הזמן יגיד. אבל ללא ספק שזוהי עוד אבן דרך חשובה במסלול
.
מוזמנים לקרוא עוד על הנושא במאמרים הקודמים שהעלנו ולהאזין לפודקאסט השלישי:
* המאמר המלא שלנו על הגישה החברתית ביחס ללבוש של ספורטאיות ועל מאבקיהן לבחור את הלבוש המתאים להן:
* טיפ למגרש עם יאל בנימין מענף הכדורעף:
https://www.migrashmishela.org.il/%D7%98%D7%99%D7%A4-3
* פרק 3 בפודקאסט מגרש משלה על מדים, זהות קבוצתית, ודימוי עצמי של ספורטאיות:
https://anchor.fm/migrashmishela/episodes/3----------eo5976
המידע והראיונות על נבחרת גרמניה בהתעמלות מתורגמים מתוך כתבה של הוושינגטון פוסט:
https://www.washingtonpost.com/.../german-gymnastics.../
לכתבות בנושא בעברית:
https://www.ynet.co.il/fashion/article/bj6tqi5co
* התמונה, של שרה ווס מנבחרת גרמניה, מדף הטוויטר של התאחדות ההתעמלות הגרמנית, Deutscher Turner-Bund