top of page

ינואר 2023

תחרותיות

אמור פז יו"ר ארגון הנינג'ה ונינג'ה במשרה מלאה

בת 29, נינג'ה במשרה מלאה! יושבת ראש ארגון הנינג'ה בישראל ולצד זה עוסקת בניהול מקצועי של מתחם נינג'ה בזיכרון יעקב, בייעוץ וליווי פתיחת מכוני נינג'ה (מלווה חברות גדולות כמו פעלטון וישרוטל) וגם בעלי עסקים פרטיים. מרצה ומאמנת בתחום. לשעבר סרן בחיל המודיעין וספורטאית בתחום הטיפוס והנינג'ה. בטיפוס הייתי חברת נבחרת ישראל ואלופת ישראל בכל הקטגוריות לפני גיוסי לצבא כמו כן, השתתפתי בשלושת העונות הראשונות בנינג'ה ישראל ואני האישה היחידה שהעפילה לשלב חצי הגמר ללא שיריון נשים. כיום מתגוררת עם בן זוגי ,סול בוסיאן, (שהוא גם הפרטנר שלי לאימונים) בקיבוץ מעיין צבי.

איך הגעת להיות ספורטאית תחרותית?


"מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי לטפס על כל דבר שקיים. זו גם הסיבה שבכל שנה מצאתי את עצמי בבית חולים, ואני חושבת שזה כנראה מה שהוביל את ההורים שלי להחלטה שאם אני כבר מטפסת על עצים, עדיף לקחת אותי לחוג טיפוס, כי חוג ריקוד פחות יעזור לי בעניין...

קריירת הטיפוס שלי החלה בהתערבות שהייתה לי עם אבא שלי בפעם הראשונה שבה הוא לקח אותי לקיר טיפוס. הוא שאל אותי:" לאן את חושבת שתגיעי?" ומאחר וכנראה נולדתי עם היצר התחרותי והייתי חייבת לנצח בכל התערבות, הכרזתי שאגיע עד למעלה. הקיר ההוא, שלמעשה היה הקיר הראשון שאי פעם עליתי עליו, היה קיר מאוד גדול. בניסיון הראשון נפלתי מגובה של שני מטרים מתוך 15. הייתי מאוד לא מרוצה מהתוצאה, והחלטתי שזה ממש לא מספיק לי. בפעם השנייה שטיפסתי כבר סגרתי את המסלול הגבוה, ושם החל סיפור האהבה הגדול בחיי - הספורט והטיפוס.
לימים נהייתי אלופת ישראל בכל קטגוריה שעליתי אליה – ילדות, נערות ונשים, ובהמשך, השתתפתי בנינג'ה ישראל."

WhatsApp Image 2022-11-17 at 13.32.24.jpeg

"אני יודעת שהרבה פעמים נשים צריכות לראות שאישה מצליחה כדי להגיד לעצמן שהן מסגלות, אבל אני יודעת שגם אם במקרים מסוימים אצטרך לעבוד קשה יותר מגברים כדי להגיע לאותה תוצאה, אין ספק שאני יכולה לעשות את זה. זה תלוי בי ובכמה אשקיע וארצה להגיע לשם. הלוואי והיינו מחנכים ככה את כל הילדות. אני רואה את הילדות שמתחרות בבנים – יש כאלה שמאוד רוצות להוכיח שהעובדה שהן בנות, לא אומרת שהן פחות טובות, ולרוב, בענף שלנו, הן אפילו טובות יותר.."
 

תמונה : נתנאל ימין

את מרגישה תחרותית יותר כשאת מתחרה מול גברים?


"אם תשאלו את בן הזוג שלי, שאיתו אני מתאמנת באופן קבוע, התשובה תהיה "כן, חד משמעית". כל היום אני מתחרה איתו. אני אוהבת להתחרות גם מול נשים אבל מול גברים אפילו יותר. זה היה כך אצלי כבר מגיל קטן. מאחר והשרירים שלי לא בולטים ממבט ראשון הרבה פעמים אהבתי לתעתע – ללבוש שמלות ואז לדפוק מתחים ולהתחרות עם הבנים. אהבתי להיות במקום שאומרים 'אהה זאת בחורה' ואז להפתיע ולהראות שאני לא פחות חזקה ונחושה. כן, זה עושה לי את זה יותר, כי אני אוהבת להראות לגברים שנשים לא פראייריות."

מה זה בשבילך תחרותיות? מה זה אומר להיות תחרותית?


"זאת דרך טובה מאוד לשני אנשים לפחות, להתקדם קדימה. כשאני רואה אנשים מצליחים לעשות  משהו, אני אומרת לעצמי: 'גם אני יכולה'. זה נכון גם למקרים שבהם מדובר בגברים שעושים את זה, זה לא עוצר אותי מלהגיד לעצמי שגם אני יכולה. אני יודעת שהרבה פעמים נשים צריכות לראות שאישה מצליחה כדי להגיד לעצמן שהן מסגלות, אבל אני יודעת שגם אם במקרים מסוימים אצטרך לעבוד קשה יותר מגברים כדי להגיע לאותה תוצאה, אין ספק שאני יכולה לעשות את זה. זה תלוי בי ובכמה אשקיע וארצה להגיע לשם. הלוואי והיינו מחנכים ככה את כל הילדות. אני רואה את הילדות שמתחרות בבנים – יש כאלה שמאוד רוצות להוכיח שהעובדה שהן בנות, לא אומרת שהן פחות טובות, ולרוב, בענף שלנו, הן אפילו טובות יותר.

כלומר התחרותיות בענפי הטיפוס והנינג'ה לא בהכרח באה לידי ביטוי בניצחון על מישהו אחר, אלא בפריצת הגבולות שלך בכל פעם מחדש?
"חד משמעית. אני באה מענפי ספורט שבהם מעודדים אחד את השני. בטיפוס, אחרי שנפלתי אני מעודדת את האחרים. בסופו של דבר אני מתחרה נגד המכשולים והמסלול, ונגד עצמי. זה לא כמו בענפים  כמו כדורגל או כדורסל, שבהם התחרות היא מול הקבוצה היריבה. כאן יש מכשול שאני צריכה לעבור, ואם אחר כך מישהו יעקוף אותי זה לא בשליטתי. השליטה שלי היא רק נגד עצמי במסלול. זה מה שאני אוהבת בענף."

WhatsApp Image 2022-11-17 at 13.32.17.jpeg

תמונה : מיכה בננו

 "יש מכשולים שיש בהם דווקא יתרון לנשים כמו גמישות, או סבלנות. בעיניי, אם מראש אני שמה תווית ואומרת שאשה יכולה לעבור מכשול עד גובה מסויים בגלל שהיא נמוכה, היא מגבילה את עצמה ולא מאפשרת לעצמה לחקור את היכולות האמיתיות שלה. ברגע שאני שמה את עצמי בזירה שבה אין לי גבולות, אז אני כל היום מותחת את הגבולות של עצמי. אני מנסה דברים שנשים כביכול פחות אמורות לנסות, ומגלה שאני מצליחה לעשות אותם. יש בזה משהו שנורא מסקרן אותי. "

ישנה אמירה שלמרות שיש נשים נוספות עם היכולות להצליח לעבור את המסלול, הן בוחרות שלא להירשם. איך את מסבירה את התופעה הזו?


"הנינג'ה הוא ענף ספורט שהאידיאולוגיה שלו היא שכל אחד, בין אם זו אישה, גבר, נער בן 17 או סבתא בת 63, חסרי גפיים או בעלי לקויות, מוזמנים לנסות לצלוח את המכשולים במסלול. לכל אחד ואחת יש את ה"באזר" שלו. לא כל אחד צריך להגיע עד הסוף, יש ניצחונות קטנים אישיים, שהם חשובים לא פחות מהמקום הראשון. זו הנינג'ה. כולם מוזמנים לאתגר ללא שוני. אם למשל חשבתי פעם שמתח יד אחת זה משהו שרק גברים עושים, הנינג'ה  לימדה אותי שזה לא נכון, ושאם אני רוצה משהו ואעבוד עליו קשה, אני יכולה להשיג אותו בין אם אני אישה או גבר.

 

איך הרגשת כשהודיעו בהפקה של הנינג'ה שעושים מקצה נפרד לנשים?
"זה לא בדיוק התחיל ככה. בתחילת העונה המקצים היו מעורבים כמו בעונות הקודמות. נשים התחרו עם גברים. אבל בגלל שבעונה הזאת הנשים השיגו תוצאות פחות טובות, ומחינת ההפקה זה היה בעייתי שלא הייתה אפשרות להראות הצלחה נשית. לכן ההפקה החליטה למחוק את מה שהיה ולייצר פרק שבו נשים מתחרות רק נגד נשים ויקבלו מקום משוריין בחצי הגמר. מצד אחד אני יכולה להבין אותם, הם צריכים לעשות רייטינג ולכן הם עשו את הבחירה הזו. אני לא נגד מסלול כזה של נשים מול נשים, וכתבתי את זה גם בפוסט שפרסמתי בתגובה. אני פשוט נגד העובדה שזה נעשה על חשבון התחרות המשותפת. בארצות הברית למשל, מתקיימת בשנים האחרונות עונת נינג'ה רגילה שבה נשים מתחרות לצד גברים, והן מגיעות לשלבים הכי גבוהים וגם עד לגמר, ולצד זה יש גם ספיישל לנשים בלבד. הפורמט הזה מעולה, כי מצד אחד הוא מאפשר למתחרות הבולטות והטובות להמשיך להגיע להישגים ולפרוץ תקרות זכוכית

לצד הגברים, ובמקביל, נותן צ'אנס למתחרות חדשות ופחות מנוסות, להשתפשף ולצבור ניסיון וביטחון על מסלולים.

למה נשים צריכות לצבור ביטחון, במה הן שונות מהמתחרים הגברים?


ביטחון הוא דבר שחסר מאוד לבנות ונשים ואין ספק שהוא מאוד משפיע במעמד של התחרויות של הנינג'ה. זה נובע מחינוך השונה שאנחנו מקבלים  מגיל צעיר. אפשר לראות כיצד המתחרים הגברים באים בפיצוץ טסטוסטרון ורק רוצים לקרוע את המסלול, והנשים לא. אני יכולה להעיד על עצמי שהייתי בהתקף חרדה, ממש על סף עילפון כשהתחרתי. אנשים שאלו אותי למה הייתי כל כך לחוצה, הרי כל חיי הייתי ספורטאית תחרותית והשתתפתי באליפויות בארץ ובעולם. אבל יש משהו שונה במעמד של הנינג'ה, כשאת על במה, כל המצלמות עלייך, ואת יודעת שיש לך רק צ'אנס אחד. זה מעמד שלא משתווה לשום דבר אחר שחוויתי, וגם חבריי הגברים בתוכנית מעידים על כך. יחד עם זאת, אני מאמינה שברגע שנשים יעשו יותר מסלולים, הן יצברו יותר ביטחון, ונוכל לראות את הפירות של התהליך הזה כבר בשנים הקרובות.

יש א.נשים שטוענים שהמכשולים במסלול של הנינג'ה מתאים יותר לממוצע של גבר מבחינת הגובה, ומרכז הכח בגוף ונותנים להם יתרון. ולכן יש צורך לייצר מסלולים מותאמים לנשים, או לפחות כאלו שיתייחסו גם ליתרונות היחסיים של נשים.


"אין לי תשובה חד משמעית לשאלה הזו. יש מכשולים שיש בהם דווקא יתרון לנשים כמו גמישות, או סבלנות. בעיניי, אם מראש אני שמה תווית ואומרת שאשה יכולה לעבור מכשול עד גובה מסויים בגלל שהיא נמוכה, היא מגבילה את עצמה ולא מאפשרת לעצמה לחקור את היכולות האמיתיות שלה. ברגע שאני שמה את עצמי בזירה שבה אין לי גבולות, אז אני כל היום מותחת את הגבולות של עצמי. אני מנסה דברים שנשים כביכול פחות אמורות לנסות, ומגלה שאני מצליחה לעשות אותם. יש בזה משהו שנורא מסקרן אותי. החברה שלנו מאוד מקדשת תוצאות, כלומר העיקר שיצא יפה ומושלם, ודווקא אני אומרת שהנינג'ה, בניגוד לענפים אחרים, נותן לך עולם שלם להתמקד בחקר היכולות שלך ולא בתוצאה המושלמת.
"זה בדיוק מה שכיוונתי אליו ומה שאני מרגישה.

השורה התחתונה, כמו שאמרתי, בכל פעם שהייתי מול אתגר, ברגע שאמרתי לעצמי שזה לא מיועד רק לגברים, הוכחתי לעצמי והצלחתי. זו כל המהות של הדבר הזה והנינג'ה בעיניי זו דרך חיים, לא רק ספורט. אני מסוגלת להתמודד עם מכשולים ולא משנה אם אני אישה או גבר. אני סקרנית לראות מה קורה כשחוקרים את זה, כשלא מגבילים נשים."

bottom of page