נובמבר 2021

ספורט עממי

אלין גרינברג

אלין גרינברג, מנהלת סטודיוlimitless  לנשים, סטודיו לאימון שיקומי ואימוני משקולות

חדרי הכושר הם סביבה שאינה תמיד מזמינה עבור נשים. במחקר של ד"ר אסף לב ופרופ' אסתר הרצוג הוצגו מספר סיבות, שמחזקות עדויות של נשים שמספרות על החוויה שלהן בחדר הכושר - התפאורה והעיצוב של חדר הכושר (מדבקות, צבעים, פוסטרים) המעצבת את המרחב כטריטוריה גברית, היחס השונה (והמפלה לרעה) לגברים ונשים המשתמשים במכשירים הנתפסים כ"גבריים", או עושים שימוש ב"צעקה" בזמן תרגיל, ושיח שמזלזל ביכולות של נשים. כתוצאה מכך נשים רבות שמגיעות לחדר הכושר חשות חוסר ביטחון ביכולות שלהן, בגוף שלהן, וצורך להתנצל על ה"מקום" שהן תופסות בחדר הכושר.  

גם אלין גרינברג, מאמנת כושר שיקומית ומאמנת מנטלית, זיהתה את הקושי הזה מתוך החוויה האישית שלה, והחליטה להקים מרחב בו נשים יוכלו להתאמן ולחזק את הגוף שלהן באווירה אחרת. מקום נטול שיפוטיות למתאים לכל אישה - בין אם היא מעולם לא התאמנה, אם היא סובלת מכאבים, אם היא בהריון או אחרי לידה, או בעלת מגבלה שמנעה ממנה להתאמן במקומות אחרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תדמית1.webp

מההיכרות האישית שלי ממקומות אחרים שהתאמנתי בהם, הרבה פעמים לא מקבלים את היחס האישי הזה. הגישה היא לדרבן להצליח ולעשות כמה שיותר טוב. אין חשיבה שאולי זה יכול לא להתאים, שאולי דוחפים יותר מדי. השיח הוא פחות סביב הבריאות של הגוף ויותר סביב "בואו נשרוף את הקלוריות של האוכל שאכלנו".

אצלנו הסביבה היא מאוד מפרגנת, מדרבנת ומחזקת בו זמנית. גם נשים עם מגבלה או נכות יכולות להצטרף לשיעור באופן שמותאם להן. הן אף פעם לא יקבלו את התחושה שמביטים בהן במבט עקום או שהן לא רצויות בקבוצה. רוב הנשים לא התאמנו כלל קודם לכן, או שהתאמנו בסטודיו אחר, והרגישו שקשה להן להתמיד בחדר הכושר, או שהסביבה פחות מתאימה להן. והתנאים הסביבה שייצרנו כאן אפשרה להן להגיע ולהתמיד למרות הקושי".

מהיכן הגיע הרעיון?

   "כילדה התאמנתי בטאיקוונדו עד גיל 16, ואז פשוט הפסקתי. הסביבה הייתה מאוד גברית, כנערה יחידה בקבוצה של נערים כל הזמן הרגשתי שיש צורך להראות שאני הכי טובה, ושהייתה השוואה ביני לבין הבנים. שאני לא מספיק טובה, לא מספיק חזקה, ושצריך "לשמור" ולהיזהר עלי. בשלב מסוים נפצעתי, ואז כבר לא רציתי לחזור. הרגשתי שזה נהיה נושא מאוד מדובר, במיוחד אחרי הפציעה. שצריך לשמור עלי, להיות זהירים איתי. התחושות הללו הובילו אותי בסופו של דבר לחפש לעצמי ספורט אחר, דרך אחרת. וכך הגעתי לחדרי הכושר ולאימוני המשקולות. אבל גם במקום הזה הבנתי שאני עלולה לקבל פידבקים דומים שיגרמו לי להרגיש שאני לא טובה וחזקה מספיק. גם שם הרגשתי שקשה לי, ושהסביבה והשיח הם מאוד גבריים ולא מתאימים למה שאני צריכה. נהגתי לדחוף את עצמי יותר מדי וזה גרם לי לפציעות.

יחד עם זאת, כשהתבגרתי והתחלתי ללמוד עוד על עצמי ועל הגוף שלי, הבנתי שלמרות המקום המרכזי של הספורט בחיי, מעולם לא עצרתי לתת מקום ולהתמקד בתחושות של הגוף שלי-מה כואב, מה הוא צריך, מה גורם לי להרגיש טוב. בשלב כלשהו, בהדרגה, התחלתי לחזור לאימוני המשקולות והכושר, אבל הפעם ממקום אחר, כזה שיותר מקשיב לגוף. למדתי עם השנים לדרבן ולדחוף את עצמי מצד אחד, אבל לעשות את זה במידה נכונה מצד שני. הבנתי כמה חשוב לתת את המרחב הזה לנשים אחרות שלא יודעות איך להתאים לעצמן את האימון, ולא מצליחות להיות בסביבה של חדרי הכושר, ולהרים משקולות בסביבה של גברים.

הלמידה וההתמקצעות בתחום הביאו אותי למקום של ביטחון. שוב כבר לא חשתי שאני צריכה עוד להוכיח את עצמי בסביבה גברית, אבל יחד עם זאת החוויות שחוויתי בדרך לשם, הביאו אותי לחפש כיצד לייצר סביבה שתהיה יותר מותאמת ומדויקת עבור הנשים שאני מאמנת.

עם סיום התואר הראשון שלי בפסיכולוגיה, חיפשתי כלי מדויק יותר להגיש לאנשים ולנשים בפרט, וכך הגעתי ללמוד קורס "מאמנת כושר" מטעם ויינגיט עם הכשרות כמו – הרמת משקולות, outdoor ושיקום ופסיכולוגיה של הספורט. בנוסף, המשכתי להתעמק בסוגי הטיפול השונים בכדי להטמיע בצורה הטובה ביותר את השינוי של האורח החיים הבריא ושינוי הדפוסים אצל המתאמנות שלי. דרך הקשבה לנשים איתן עבדתי והתנסות בשטח התחלתי להבין את הצרכים שלהן, וכך נבנה הבסיס לסטודיו שלי, שמיועד לתת מענה לנשים חזקות שמעוניינות להתחזק עוד דרך היכרות עם עצמן ועם גופן".

כיצד הסטודיו שלך שונה מסטודיו או חדר כושר רגיל?

   "ראשית, הסטודיו אינו מכוסה מראות ובכך מאפשר התרכזות בעצמי ולא במבואה שלי במראה ואיך אני נראית. האימונים מתקיימים בקבוצות קטנות (עד שש משתתפות), תוך הקפדה על היכרות עם כל הנוכחות בחדר ועל היחס האישי. מתנהל שיח פתוח על קשיים והתמודדות עם אתגרים. נשים מרגישות בנוח לספר כיצד הגיעו היום לאימון, מה מאתגר עבורן ולקבל פידבק מהמשתתפות בקבוצה. נשים עם מגבלות או פציעות מקבלות פתרונות והתאמה אישית גם בתוך הקבוצה. כל אלו יוצרים סטודיו אחר.

הבדל נוסף טמון בהכשרה הנוספת שלי ושל המאמנת השנייה, אדווה בק, שמאפשרת לנו לתת מענה שיקומי. אני מגיעה מעולם הטיפול והשיקום והיא פיזיותרפיסטית. זה מאפשר לנו לתת דגש לצורך של כל אישה שמגיעה לסטודיו - לאתגר אותה מצד אחד, אך מצד שני לעשות זאת בצורה מותאמת במסגרת היכולות הפיזיות והרגשיות שלה, גם כשהיא מתאמנת כחלק מקבוצה. אמנם אנחנו מרימות משקולות ומשקל כמו בחדר כושר רגיל, אבל השיח הוא מאוד נשי".

מה זה אומר שיח נשי?

   "זה אומר שמצד אחד אנחנו כן שואפות להגדיל את המשקלים שהנשים מרימות ולאתגר אותן, אך הכל נעשה במסגרת של למידת הטכניקה, עבודה נכונה, ותשומת לב למצב הפיזי והרגשי של המתאמנת. אם יש למשל מתאמנת שמרגישה שהגוף שלה נחלש בתקופת הווסת, אז היא תשתף את המאמנת, והמאמנת תדע להגיד לה "בואי נוריד קצת עומס השבוע". או אם היא תשתף שיש לה כאבים בברך, אז המאמנת תדע להתאים לה את התרגיל, ולהציע לה לעשות אותו בצורה אחרת. היא עדיין תעבוד קשה ותרים משקולות אבל תעשה את זה באופן שמתאים לה ולגוף שלה ולא פוגע בה.

393074_6103cfa6743e4f55ad90dbbe355a84a7_mv2.webp

צילום: שגיא בן אביב

"אצלנו הסביבה היא מאוד מפרגנת, מדרבנת ומחזקת בו זמנית. גם נשים עם מגבלה או נכות יכולות להצטרף לשיעור באופן שמותאם להן. הן אף פעם לא יקבלו את התחושה שמביטים בהן במבט עקום או שהן לא רצויות בקבוצה. רוב הנשים לא התאמנו כלל קודם לכן, או שהתאמנו בסטודיו אחר, והרגישו שקשה להן להתמיד בחדר הכושר, או שהסביבה פחות מתאימה להן. והתנאים הסביבה שייצרנו כאן אפשרה להן להגיע ולהתמיד למרות הקושי".

"מתנהל אצלנו שיח פתוח על קשיים והתמודדות עם אתגרים. נשים מרגישות בנח לספר כיצד הגיעו היום לאימון, מה מאתגר עבורן, ולקבל פידבק מהמשתתפות בקבוצה.נשים עם מגבלות או פציעות מקבלות פתרונות והתאמה אישית גם בתוך הקבוצה. כל אלו יוצרים סטודיו אחר."

צילום:שגיא בן אביב
SBA_4211-Edit.jpg

צילום: שגיא בן אביב

"אני גם רואה הרבה חוסר מודעות ותשומת לב לשינויים במצב הפיזי של המתאמנת, לכך שמתאמנת נמצאת כרגע במחזור, או שהיא בהריון, ושהיא לא יכולה להתאמן כרגע כמו נשים אחרות. אין מודעות לכך שצריך לעשות התאמות לנשים במצבים שונים. מבחינת הרבה מאמנים אין הבדל. הגישה היא ש"מה זה משנה מה יש לך. מתאמנים ברבאק". מבחינתי הדברים הללו מאוד משמעותיים. וזה בא לידי ביטוי לא רק בהיבטים הפזיים, אלא גם הרגשיים."

מדוע לדעתך המאמנים שהכרת בחדרי הכושר לא הצליחו לסייע לך למצוא את המקום הזה כמתאמנת?

      "כשהתאמנתי, מעולם לא היו לי מאמנות נשים. ממש הרגשתי שזה חסר לי ושהייתי רוצה לראות יותר מזה. וגם היה דיבור כזה שאימון משקולות הוא מסוכן לנשים, שזה גורם לצניחת רחם. הרבה פעמים, פגשתי מאמנים בחדר הכושר שמכוונים מתאמנות לתרגילים שנתפסים כיותר "נשיים". כאלו שאומרים ש"לא צריך להרים כל כך הרבה", ו"אולי תעשי יותר בטן". יתכן שזה שיח שמגיע ממקום של רצון "לשמור" על הנשים, אך מצד שני זה גם לא מאפשר להן לתת ביטוי לכח שיש בהן.

אצלנו בסטודיו חשוב לנו מצד אחד לתת לכל אחת מקום לבטא את הכח שלה ולדחוף את עצמה למקסימום, ומצד שני לעשות את זה בהקשבה למה שנכון לגוף של כל אחת. וזה משהו שבתור נערה ספורטאית לא לימדו אותי ולא ידעתי לעשות".

זה ידע שחסר היום למאמנים?

"מצד אחד אני מרגישה שיש שינוי בשנים האחרונות. אני עוקבת אחרי מאמני כושר, ורואה את השינוי שנוצא בשיח. אבל יחד עם זאת, אפשר לשמוע פה ושם דברים שפחות נעים לשמוע. למשל מאמני כושר שקוראים למתאמנת שלהם "שמנה". ודווקא אותו מאמן צריך להיות בעל הגישה הכי מכילה עבור המתאמנת שלו. אישה שבאה לסטודיו או מכון כושר ומעוניינת לרזות, לא תרצה לשמוע שהיא "שמנה". זה רק יגרום לה לתחושת התנגדות ושהיא לא רוצה להמשיך להגיע. אני גם רואה הרבה חוסר מודעות ותשומת לב לשינויים במצב הפיזי של המתאמנת, לכך שמתאמנת נמצאת כרגע במחזור, או שהיא בהריון, ושהיא לא יכולה להתאמן כרגע כמו נשים אחרות. אין מודעות לכך שצריך לעשות התאמות לנשים במצבים שונים. מבחינת הרבה מאמנים אין הבדל. הגישה היא ש"מה זה משנה מה יש לך. מתאמנים ברבאק". מבחינתי הדברים הללו מאוד משמעותיים. וזה בא לידי ביטוי לא רק בהיבטים הפזיים, אלא גם הרגשיים. לפעמים מגיעות אלי מתאמנות שתמיד הן הכי מתמידות ועושות את כל התרגילים, אבל פתאום עובר עליהן משהו רגשי, והן משתדלות בכל זאת להגיע, ואז זה יכול למוטט אותן".

איך אתן מסייעות לה להתמודד במצב כזה?

"אנחנו נותנות מקום לדבר על הכל. הדיבור הוא חלק בלתי נפרד מהשיח והעבודה היום יומית שלנו בסטודיו עם המתאמנות. למשל הייתה מתאמנת שהתקשתה מאוד עם אימוני הכושר, למרות שהיא יודעת עד כמה זה חשוב עבורה מבחינה בריאותית, והיא גם רוצה להתאמן כדי להיראות טוב יותר. אז אנחנו פשוט מדברות על זה. השיח מאוד פתוח-מה המוטיבציה שלה היום לצאת לאימון? אני מעלה את השאלות הללו תוך כדי אימון ואנחנו מדברות על זה. מאחר ואם מישהי תכריח את עצמה לעשות משהו לגורם לה לאנטי, זה ממש יבאס אותה, והיא תתקשה להתמודד עם המשימה מנטלית. אז השיח במקום הזה יכול לסייע לה להתגבר על הקושי הפיזי. יש מתאמנות שמכשיר המתח זה הדבר שהוא הכי מפחיד מבחינתן. אז אני אומרת להן שאם היום זה לא מתאים, נעשה את זה בפעם הבאה. וזה מרגיע אותן. הכל מאוד מדובר, וכל אחת יודעת שתמיד אפשר לגשת, ולשאול ולהגיד.

אחד המקרים הכי משמעותיים שאני זוכרת הוא של מתאמנת המתמודדת עם שיתוק מוחין. במהלך חייה היא נמנעה מכל הנושא של תרגילים וכושר, וכשהיא הגיע אלינו היא תמיד נהגה להגיד מראש שהיא לא תצליח. במשך תקופה ניסינו לתרגל רק את הנושא של ירידה לריצפה מעמידה, והיא אמרה שזה לא יצליח. דיברנו על זה, ומאיפה לדעתה הקושי שלה נובע. כי יש לה כח ושרירי ידיים, ובטן חזקה, אז לכאורה לא היית הסיבה שהיא לא תצליח. כשדיברנו ניסינו להבין מה מפריע לה, ואז היא אמרה שהיא חוששת ליפול על הפנים ולהיפצע. בעקבות השיחה הוספנו מזרונים על הריצפה בזמן שהיא מבצעת את התרגיל, היא קיבלה תחושה של שליטה, והיום היא כבר למדה ומצליחה לרדת לבד לרצפה".

למה חשוב דווקא עבור נשים לעסוק באימוני כח?

   "מנקודת מבטי פעילות גופנית היא דבר נחוץ עבור כולם וכולן. מעבר לשינוי בדפוסים, התגברות על קשיים ויצירת תחושת מסוגלות, יש לספורט אספקט משמעותי על החיים. הצלחה בתחום הזה גוררת הצלחות נוספות בתחומים נוספים בחיים ומאפשרת כלים להתמודדות עם בעיות חדשות.

נשים שמתחילות להתאמן ולהרים משקולות מגלות את הכוחות והעוצמות שלהן - הפיזיות והמנטליות. לפתע הן מגלות שהן יכולות להרים משקולת, שהן מסוגלות לשאת את הקניות שלהן בעצמן ושהן מצליחות להתמודד טוב יותר ברגעי משבר.

המחקרים בשנים האחרונות מראים את היתרונות הרבים בהרמת משקל ואימוני התנגדות מותאמים לנשים - שימור ואף מניעה בדלדול עצם, חיזוק שרירי הליבה, שיקום מהיר יותר לאחר לידה וכך גם במראה החיצוני - חיטוב הגוף, הורדת אחוזי שומן ועליה במטבוליזם (חילוף החומרים). דלדול העצם (אוסטופורוזיס) היא בעיה נפוצה בקרב מבוגרים, אך משמעותית ונפוצה אף יותר בקרב נשים, מאחר והמחלה מושפעת בעיקר מהורמון המין הנקבי (אסטרוגן). תוכנית אימונים מותאמת שמשלבת אימוני כוח הינה המפתח לבריאות אופטימלית".