top of page
תמונה מרימות להנחתה.jpg
Basketball Game
לא משחקות משחקים2.jpeg

צילום: יהודית כהנא

ספורט, כלכלה ומגדר

מי משפיע על מי? 
על טיק טוק, אינסטגרם, ומעמדן החדש של הספורטאיות כמעצבות דעת קהל

אחת התופעות הראשונות והמתסכלות שעולה בכל שיחה על מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של ליגות הנשים, הוא המעגל המוכר שמונע את התפתחותו של ספורט הנשים - אם לא תהיה השקעה, לא תהיה התמקצעות ולא יגיע קהל, מה שבהמשך יוביל, שוב, לתקצוב נמוך ולחוסר התפתחות של הענף.

אבל כשמדברים על תנאים לא מדובר רק על שכר (שהוא תנאי חשוב על מנת שספורטאיות יוכלו להשקיע את כל זמנן באימונים ולא בעבודות נוספות), אלא גם על מעטפת מקצועית ומנטלית, הוצאות אש"ל, תנאי לינה ותחבורה למשחקים, גיבוש צוות, שיווק, ועוד. לדברים הללו השפעה משמעותית לא פחות מהשכר על היכולת של השחקניות להגיע במצב בו הן יכולות לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן, וכמובן שזה משפיע על תחושת המוטיבציה והערך של השחקניות בעיני עצמן ובעיני הסובבים אותן.

לפני מספר שבועות התפרסמה ב-Ynet כתבה על שחקניות WNBA שנאלצו לבלות לילה בבית מלון לאחר שטיסתן בוטלה. והמקרה הזה איננו חד פעמי – מדי כמה שבועות שומעים על מקרים דומים בליגה. בניגוד למקביליהם הגברים ב-NBA, הקבוצות אינן מורשות להזמין לשחקניות טיסות פרטיות, גם אם הן מעוניינות בכך. הסיבה - לשמור על תנאים שוויוניים בליגה מתוך הנחה שלא כל הקבוצות יכולות להרשות לעצמן לממן זאת. מתי המצב הזה ישתנה? כשהמצב הכלכלי של כל הקבוצות יאפשר זאת. אך כיצד יכולות הקבוצות לגדול ולהתמקצע ללא התנאים הבסיסיים הללו?

כמובן שהמצב הזה מוכר מאוד גם לספורטאיות בארץ. רק לפני מספר חודשים נכתב על כך שנבחרת ישראל בכדורגל עברו מסע של (21) שעות עם קונקשנים ולינה בשדה התעופה כדי להגיע למשחק בפורטוגל, בעוד נבחרות הגברים מוטסות לעיתים בטיסות פרטיות ובוודאי שישירות, ואף אחד לא היה מעלה על הדעת שהם יגיעו למשחק לאחר מסע מפרך כמו עמיתותיהן הנשים.

"בניגוד לעבר, לספורטאיות יש יותר ויותר שליטה על המידע שיוצא החוצה על מה שקורה בארגוני הספורט, וזאת באמצעות הרשתות החברתיות. כיום הן הרבה פחות תלויות בערוצי התקשורת המסורתיים, יש להן יכולת להשפיע ישירות על דעת הקהל, ודעת הקהל משפיעה על הספונסרים, מה שבהתאם משפיע חזרה על מקבלי ההחלטות בליגות. "
שי וולך, אחראי גיוון והכלה בארגון ה-NCAA בארה"ב


 

 

אז כיצד נתן לשבור את המעגלים האלו?

שי וולך, אחראי גיוון והכלה בארגון NCAA, הגוף שמארגן את הליגות הבכירות בספורט בקולג'ים בארה"ב, טוען שהשינוי טעון בין היתר בחשיפה של המצב. למשל עצם העובדה שהכתבה הזו מתפרסמת כבר יכולה לייצר שינוי. מה שמאוד עוזר לחשיפה הזו הוא שינוי יחסי הכוחות במדיה. בניגוד לעבר, לספורטאיות יש יותר ויותר שליטה על המידע שיוצא החוצה על מה שקורה בארגוני הספורט, וזאת באמצעות הרשתות החברתיות. כיום הן הרבה פחות תלויות בערוצי התקשורת המסורתיים, יש להן יכולת להשפיע ישירות על דעת הקהל, ודעת הקהל משפיעה על הספונסרים, מה שבהתאם משפיע חזרה על מקבלי ההחלטות בליגות. שי נותן דוגמא מעניינת מטורניר הכדורסל – March Madness שנערך בליגת המכללות בארה"ב לנשים ולגברים:

   "טורניר הכדורסל March Madness מגלגל מחזור של 700 מיליון דולר בשנה. מדובר ב-70-80 אחוז מההכנסה של ה-NCAA, המגיעות בעיקר מזכויות שידור וכרטיסים. כל זה נכון לטורניר של הגברים. אותו טורניר קורה עבור הנשים רק בהיקף צנוע הרבה יותר. כלומר מבחינת ההשקעה במיתוג ובכל המעטפת שמסביב, טורניר הנשים הוא שבריר ממה שקורה אצל הגברים.

"בשנה שעברה אחת מכוכבות כדורסל הנשים במכללות העלתה ציוץ לטיקטוק שבו היא תיעדה את התנאים העלובים במלון של הספורטאיות שהשתתפו בטורניר. הציוץ הזה יצר סערה ציבורית כה עצומה עד שכתבים מהניו-יורק טיימס, ומה-CNN התקשרו אלינו למשרד לגיוון והכלה, ודרשו תשובות. האירוע הזה יצר הד ציבורי והד תקשורתי, וכמובן הוביל לגל של תגובות מהספורטאיות עצמן. הטענה הייתה: "איך זה יכול להיות שבאותו טורניר, הגברים משוכנים במלון חמישה כוכבים והנשים במוטל מעפן". הסערה הזו תפסה את הNCAA עם המכנסיים למטה, ויצרה משבר חמור של יחסי ציבור.

"אז מה עושה ארגון כמו ה-NCAA במצב כזה? שופכים מלא כסף. ה-NCAA שכר משרד עורכי דין שיחקרו את המקרה וישוו את התנאים בשני הטורנירים, והשנה כחלק מהמסקנות של הדו"ח שיצא, נציגי הארגון ישבו עם רשימה של כל מה שכרוך בתכנון הטורניר לגברים, והשוו כל פריט ברשימה לטורניר הנשים. אם זה ברמת התשורות (עד אז הנשים קיבלו טי-שירט והגברים סלסלה שלמה עם מגיני זיעה, וגרביים ומלא מתנות נוספות), והמלונות, האוכל, המיתוג של האולם, הכל. השנה אפשר להיות בטוחים שהטורניר כבר יהיה שוויוני.

"יחד עם זאת אנחנו יודעים שאי-השוויון הוא עמוק הרבה יותר ממה שמתרחש בענף ספורט בודד, או טורניר מסוים. מדובר בתרבות שלמה שמאפיינת את ארגוני הספורט. במקרה הזה הארגון נתפס בקלקלתו והיה צריך להוציא הרבה כסף כדי לתקן משהו, שאם מלכתחילה היו משקיעים בו שבריר מהכסף הזה, כל הסיטואציה הייתה נמנעת וספורט הנשים היה נמצא במקום טוב יותר".

 

שי וולך_תמונה.jpg
"בשנה שעברה אחת מכוכבות כדורסל הנשים במכללות העלתה ציוץ לטיקטוק שבו היא תיעדה את התנאים העלובים במלון של הספורטאיות שהשתתפו בטורניר. הציוץ הזה יצר סערה ציבורית כה עצומה עד שכתבים מהניו-יורק טיימס, ומה-CNN התקשרו אלינו למשרד לגיוון והכלה, ודרשו תשובות. האירוע הזה יצר הד ציבורי והד תקשורתי, וכמובן הוביל לגל של תגובות מהספורטאיות עצמן. הטענה הייתה: "איך זה יכול להיות שבאותו טורניר, הגברים משוכנים במלון חמישה כוכבים והנשים במוטל מעפן". הסערה הזו תפסה את הNCAA עם המכנסיים למטה, ויצרה משבר חמור של יחסי ציבור.

שי וולך, אחראי גיוון והכלה בארגון ה-NCAA בארה"ב

 

 

ומה קורה אצלנו בארץ?

 

גם בישראל הצליחו שחקניות נבחרת ישראל בכדורגל לייצר שינוי תודעתי דומה שחיזק משמעותית את מאבקן לקבלת תנאים שווים לנבחרת הגברים. גם כאן הרשתות החברתיות שיחקו תפקיד משמעותי, ואיפשרו להן לייצר קמפיין עצמאי, שנוהל תחת הכותרת #לא_משחקות_משחקים .את הקמפיין הובילו במשותף קבוצת "בונות אלטרנטיבה" (נשים בכירות במשק ובחברה הישראלית, הפועלות למען קידום שוויון חברתי), קבוצת "כדורגלניות עושות שינוי" וכמובן שחקניות נבחרת ישראל.

 

לא משחקות משחקים2.jpeg
bottom of page