תתפשטי, תתלבשי. 
מדוע אנחנו כל כך עסוקים במה הספורטאיות לובשות?

1. מה את לובשת?

​

     מי קובע מה ספורטאית צריכה ללבוש, ומדוע אנחנו רואים את הנושא עולה שוב ושוב לכותרות?

מחליפת החתול של סרינה וויליאמס' דרך המאבק של הכדורסלנית בילקיס אבו קדיר לשחק עם חיג'אב, ועד ליגת פוטבול שבה משחקות נשים בבגדים תחתונים, נראה שהנושא של לבוש ספורטאיות מוצא את עצמו שוב ושוב בכותרות הראשיות של מדורי הספורט.

​

    השבוע ראינו את הנושא עולה פעם נוספת לכותרות ב"סערת הביקיני" שבה קרלה בורגר ויוליה סודה הגרמניות הודיעו כי הן מחרימות את סבב גביע העולם בדוחא כמחאה על כך שמונעים מהן ללבוש את בגדי העבודה שלהן, אלו שהן רגילות להתאמן ולהתחרות איתם. הסיבה: מטעמי כבוד לתרבות ולמסורת של המדינה המארחת. 

למרות שניתן לראות את המקרה כסוגייה של איזונים בין תפיסות עולם ותרבויות שונות, קשה שלא לתהות מדוע סוגיות דומות מעולם לא עלו בהקשר של ספורטאים גברים, ומה המניע מאחורי הזמן והכוחות הרבים שמושקעים בהחלטות ובהתנגדויות לגבי לבושן של נשים ספורטאיות?

​

2. תתפשטי

​

     לאורך שנים רבות היה "מקובל" שכדורעפניות החופים לובשות בגד ים ביקיני (חזייה ותחתונים) כמדים הרשמיים שלהן. יש כאלו שיגידו שהחלטה זו נבעה מתוך ההנחה שביגוד חושפני ו"סקסי" מושך יותר קהל. טענה שקיבלה חיזוק בסיקור שהתמקד בעיקר בצילומי תקריב של שחקני השחקניות ופחות במשחק עצמו. לאורך השנים הועלתה גם התנגדות של חלק מהספורטאיות לדרישה הזו שנאבקו לאפשר להן לשחק עם חולצה ומכנסיים כפי שמאפשרים לשחקנים הגברים. במקביל הועלו גם טענות לאפליה מצד ספורטאיות ממדינות כמו עיראק, שלא איפשרו לספורטאיות שלהן לייצג אותן במדים הללו. לפני תשע שנים הוחלט לבסוף, לאפשר לשחקניות ללבוש מכנסיים קצרים וחולצה עם או בלי שרוולים וכך נפתחה הדלת לנבחרות חדשות, כמו נבחרת הנשים של עיראק להצטרף לראשונה לטורנירים הבין לאומיים.

​

3. תתלבשי
 

     לכאורה נראה היה שסוף סוף יש קבלה של ספורטאיות שרוצות להתלבש בסגנונות חושפניים פחות או יותר, אולם דווקא ההגעה של טורניר כדורעף חופים למדינה מסורתית הוכיחה שלא. הפעם – תתלבשו. והפעם הסיבה היא תוצאה של דרישה של המדינה המארחת. ולכן, בטורניר בדוחא, קטאר, נדרשות הספורטאיות להתלבש ולהתכסות, על אף חוקי הענף המאפשרים את לבוש הביקיני. 

​

כשקוראים על הסיטואציה, קשה לנתק אותה מהעיסוק החברתי הכללי בנראות החיצונית ולבושן של נשים. אחד המקרים היותר מוכרים היה החלטתה של ממשלת צרפת לקנוס נשים שבחרו להגיע לחופי הים בבורקיני (בגד ים המכסה את כל הגוף). וכך נשים מוסלמיות בצרפת מצאו את עצמן מנסות לתמרן בין דרישות הקהילה שלהן לכיסוי הגוף, וסלידתה של החברה האזרחית הצרפתית מהנוהג הזה. אך נראה שהדבר היחיד שלא נלקח בחשבון בקבלת ההחלטות במקרה הזה, וגם במקרה של ספורטאיות בין לאומיות הוא הספורטאיות עצמן - הצרכים שלהן, הנוחות שלהן, האמונות שלהן או הרצון שלהן נותרים שוליות לשיקולים חיצוניים. כך קורה שבמקום להתמקד בביצועי הספורטאיות, נראה ששוב ושוב כותרות שבהן מופיעות נשים עוסקות במראה החיצוני שלהן, ובאופן בו הן "אמורות" או "לא אמורות" להיראות ולהתלבש. 

​

לקריאה נוספת:

1. כתבה על אישור ביגוד שאיננו ביקיני בכדורעף חופים מלפני 9 שנים:https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4208764,00.html

2. כתבה עדכנית על הטורניר בדוחא שבו משתתפות מחויבות להתחרות בלבוש שאיננו ביקיני ("צנוע"):https://www.ynet.co.il/sport/article/SyzA4lfGu...