מאיה יעקובי

דצמבר 2020

הפרדה מגדרית

מאיה יעקבי, היום שחקנית בקבוצת הבוגרות של הפועל ת"א ובעברה שחקנית בקבוצות מעורבות בארה"ב

ליגות ספורט מעורבות לגברים ונשים – האם זה העתיד

אנחנו גדלים/ות ונושמים/ות את התפיסה שנשים וגברים מופרדים כמעט לחלוטין כשזה נוגע לספורט או פעילות גופנית. אפילו שיעורי החינוך הגופני מופרדים מגילאי חטיבת הביניים. בשבועות האחרונים סקרנו את הגישות השונות בעד ונגד הפרדה מגדרית בספורט וראינו שזה נושא מורכב. אבל יותר מכך, התברר לנו כי זו לא שאלה מובנת מאליה. יש מקומות בהם עירוב מגדרי בספורט, אפילו בספורט תחרותי, הוא דבר מקובל ולחלוטין "רגיל".

 

במהלך החקירה שלנו שוחחנו עם מאיה יעקבי, היום שחקנית בקבוצת הבוגרות של הפועל ת"א ובעברה שחקנית בקבוצות מעורבות בארה"ב. רצינו לשמוע ממנה מה היא חושבת על הפרדה ועירוב מגדרי בספורט:

 

 

איך בעצם התחלת לשחק כדורגל בקבוצות מעורבות? איך זה הולך?

"התחלתי לשחק בקבוצה מעורבת באוניברסיטה. אף פעם לא חשבתי 'ואו אני הולכת לשחק עם בנים' ואף פעם לא חשבתי שזה משהו מיוחד או שונה. פשוט שם יש קבוצות בכל מקום, ואנשים פשוט נפגשים ומשחקים ביחד בשביל הכייף. כשסיימתי את הלימודים באוניברסיטה עברתי לקולורדו, ושם שיחקתי עם שלוש קבוצות תחרותיות ששיחקו פעם בשבוע. שיחקנו באולמות סגורים 6X6. מעל לאולם היה בר שכולם ישבו בו, שתו בירה וצפו במשחק בזמן שהם חיכו לתורם לשחק. זה היה ממש מגניב. זו הייתה ליגה, והחוק היה שבקבוצה צריכים להיות חצי נשים חצי גברים. זה היה ממש תחרותי- אם את מנצחת בשלב הבתים את עולה שלב, כך שאת כל הזמן עוקבת אחרי הקבוצות האחרות. אחר כך שיחקתי גם בקבוצות מעורבות של 11X11 במגרש רגיל. החלק המעניין הוא, שבמקום ששיחקתי בו היו שש ליגות מעורבות ורק ליגת נשים אחת. כלומר הנורמה הייתה לשחק יחד.

 

 

איך הייתה החוויה שלך כשהגעת לארץ?

כשהגעתי לארץ מצאתי קבוצה של בנים לשחק איתה. זו הייתה  קבוצה "שכונה" – מודיעים בבוקר אם נפגשים, משלמים 30 ₪, נותנים מה שיש במגרש ואז הולכים לבר. החברים שמצאתי שם הם גם כמו משפחה. שמתי לב אבל שבניגוד לארה"ב, בארץ כשאני משחקת עם בנים אני כל הזמן צריכה להוכיח את עצמי. כשאני מגיעה כולם מסתכלים עלי, ומתחילות אמירתו כמו "יש פה בת, או "מי זאת הבת הזאת שמגיעה וחושבת שהיא יכולה לשחק עם בנים". בארה"ב לאף אחד לא אכפת. לפעמים זה טוב, כשזה נותן מוטיבציה להוכיח את עצמי שאני טובה מספיק, ולפעמים אני לא אוהבת את זה. אני פשוט רוצה להגיע לשחק בלי ציפיות ובלי שכל הלחץ עלי. עם בנים אני גם משחקת אחרת, משתמשת בכישורים אחרים. מבחינתי זה אתגר שאני אוהבת. להבין איך לשחק מול בנים. כן זה שונה, אבל לדעתי זה כיף שיש משהו קצת שונה. "

 

 

אז מה בסוף גרם לך להתחיל לשחק עם בקבוצה שהיא רק לנשים (הפועל ת"א)? 

"שיחקתי עם הקבוצה המעורבת שלי, ואז ראיתי את קים, שמשחקת איתי היום בהפועל. שם היא שיחקה רק עם בנות. ושאלתי את עצמי ' למה היא משחקת בקבוצה שיש בה רק בנות? הרבה יותר כייף לשחק יחד'. זה גם היה נראה מבחוץ שרוב הנשים פחות טובות ממני אז לשחק עם בנים זה יותר מאתגר ומעניין עבורי. אחרי תקופה שהייתי בארץ חשבתי שאולי אני המוזרה שרוצה לשחק עם בנים, אבל עדיין – יותר כיף לי ככה. 

בסוף החלטתי להגיע למבחנים להפועל ת"א בשנה שעברה והצטרפתי לקבוצה אבל עדיין בלי להרגיש מחויבות מלאה ובמקביל עדיין שיחקתי עם הקבוצה המעורבת שלי. בגלל שאני לא יכולה להתחייב לדברים באופן חלקי, כי זה לא תואם את האישיות שלי, החלטתי שזה משהו שאני רוצה לתרום באופן מלא ולבנות קבוצה חזקה, וזה אומר להשקיע את כל כולי ע"מ לשפר גם את יכולות המשחק שלי וגם למלא את הפערים שיש כרגע בקבוצה. 

עכשיו כשאני משחקת בקבוצת נשים יש לי פרספקטיבה שונה, למדתי להעריך את זה. הבנתי שיש משהו מיוחד גם בלשחק רק עם נשים. האנרגיה שונה, הדינמיקה שונה. נשים משחקות בסגנון שונה וזאת חוויה נהדרת להתנסות/לגלות את זה.

 

 

מה שונה בלשחק רק עם נשים לעומת קבוצה מעורבת? מה היתרונות והחסרונות בכל אחד מהם?

מבחינת הקבוצה הרגשתי שקיבלתי משפחה כשהתחלתי לשחק - עוד 25 נשים במשפחה שלי. והקבוצה היא חלק גדול מהחיים שלי מאז שהגעתי לפה. אני רואה אותן מחוץ למגרש הן באמת חברות. וגם האופי של הקבוצה יותר רציני, זה לא כמו לשחק בשכונה, כי אנחנו פה בשביל לעשות משהו - לעלות ליגה. זה ממש מגניב שיש לנו מטרה משותפת לעתיד, מעבר למה שקורה הרגע על המגרש. אנחנו ביחד עד הסוף פה. יחד עם זאת אני מרגישה שיש פה מטרות שונות מבחינתי מאשר במשחק עם הבנים. עם הבנים התמקדתי בלהשתפר ולתת את ה100 אחוז שלי, כאן אני מרגישה יותר צורך לדאוג לבנות האחרות. מגיעות גם נשים עם פחות נסיון, שצריך ללמד אותן. ההתקדמות ברמה האישית והקבוצתית היא יותר איטית. אבל הבנתי את זה ולקחתי את זה בחשבון בידיעה שיש פה מטרה חשובה לעתיד. אני רוצה שלכל אישה יהיה פה מקום לשחק, גם כאלו שבאות עם פחות ניסיון. זה עדיין כייף ועדיין מגניב. "

 

 

האם היית רוצה לשחק בליגה מעורבת בישראל? האם לדעתך זה הכיוון שהספורט הולך היום? יותר ליגות מעורבות (בארץ ובעולם)?

כן, הייתי רוצה לשחק בליגה מעורבת בארץ. אם אנשים רוצים משהו זה יכול לקרות וזה יקרה. אפשר למצוא סיבות למה זה לא שווה, אבל פשוט תעשו את זה, ותראו שזה כיף ובסדר. כייף לשחק עם נשים, אבל יש הרבה קסם גם במשחק משותף עם בנים.