Search
  • adimohel

ד"ר ריקי טסלר: אימהות כסוכנות שינוי בליגת מאמאנט

Updated: Nov 14



שם: ד"ר ריקי טסלר

תפקיד: המחלקה לניהול מערכות בריאות

מוסד אקדמאי: האוניברסיטת אריאל




מה את עושה כיום?

כיום אני מרצה וחוקרת בתחום קידום הבריאות באוניברסיטת אריאל. לפני שעסקתי במחקר, כעשרים שנה לימדתי את הוראת החינוך הגופני. עבורי החינוך הגופני היה תמיד גלגל הצלה. פחות אהבתי ללמוד בדרך קונבנציונלית בכיתה. אני מאובחנת עם ADHD ולכן אני חושבת שאחת הסיבות שאני מוקירה תודה לחינוך הגופני, היא על כך שבכל פעם הוא סייע לי להבליט את החוזקות שלי ולהקטין את החולשות שלי בתחום הלימודי. בנוסף אני גם רצה, ושיחקתי בעבר גם כדורסל וכדורשת.


עם השנים, לאחר שסיימתי לעבוד כמורה ובתפקידים רבים אחרים במערכת החינוך, החלטתי שאני רוצה לצאת לאקדמיה. למדתי לתואר שני, שלישי ולפוסט-דוקטורט בתחום של קידום בריאות. בעשר השנים האחרונות אני עוסקת בחקר תחומים שונים של קידום הבריאות, תחום הבוחן התנהגויות בריאות וסיכון של אוכלוסיות שונות. התנהגויות בריאות כוללות את התחום של פעילות גופנית ותזונה, בעוד שהתנהגויות סיכון הן התנהגויות אשר מזיקות לבריאות שלנו כמו למשל עישון, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ועוד. בין היתר אני חוקרת התנהגויות בריאות וסיכון של נשים, אך לצד זאת גם התנהגויות בריאות של ילדים, של בני נוער, של מבוגרים ואפילו של קשישים.



כיצד הגעת לחקור את מאמאנט?


ההיכרות שלי עם מאמאנט החלה במהלך עבודתי כחוקרת באוניברסיטה, כאשר יום אחד פנתה אליי סטודנטית בבקשה לעשות עבודה על מאמאנט. שאלתי אותה: "מאמא מה?", ואז היא סיפרה לי שהיא עצמה משחקת במאמאנט. היא סיפרה לי על המהות ועל המשמעות של המשחק הזה עבורה, ועל כך שהייתה רוצה לחקור את הנושא במסגרת עבודת הגמר שלה בתואר השני. מובן שאמרתי לה שאני מאשרת, אך לא לפני שאזכה להזדמנות להכיר את מי שיזמה את הדבר המהמם הזה. זה נשמע לי כמו איזשהו מרקם חברתי תומך, משולב בפעילות ספורטיבית מהנה ובחוויות חיוביות. רציתי לראות איך הדבר הזה עובד. בעקבות השיחה הזו נפגשתי עם עופרה (אברמוביץ') ועם פרופ' אורנה בראון אפל, והתחלנו לרקום יחד את הרעיון של מחקר על מאמאנט. קיבלנו מענק מחקר ממשרד המדע והטכנולוגיה על מנת לנסות ולהבין כיצד ההשתתפות במאמאנט עשויה להשפיע על מדדים של קידום בריאות. רצינו להבין מה קורה בתוך הדבר הזה שנקרא מאמאנט. אפשר להגדיר אותו כארגון חברתי, ארגון לעידוד פעילות גופנית או כאיזשהו מערך המשלב בין השניים. המחקר חידד לנו את ההגדרה ואת היעדים של מאמאנט גם מבחינת העמותה עצמה, אבל גם כדי להבין ולכמת את מה שנעשה שם כמודל יישומי ולבחון מה עובד ומה לא.



צילום: יוסי לזרוף



ראינו שכל המשפחות ששייכות למודל של מאמאנט הן משפחות שמצב הבריאות הסובייקטיבי שלהן גבוה יותר ממצב הבריאות הסובייקטיבי של קבוצת הביקורת של האימהות שאינן עוסקות בספורט. היה מעניין לראות גם את ההבדלים בנושא של הרגלי תזונה, ובהרגלי הפעילות של משחקי כדור. מצאנו שילדים ממשפחות מאמאנט יותר אוהבים לשחק משחקי כדור לעומת ילדים מקבוצת הביקורת שלנו. בנוסף שיעור המשתתפים הקבוצות המחקר שנמנעים מאוכל מזיק הצטמצם בכל המעגלים – השחקניות, בני/ות הזוג והילדים שלהן.


מהן שיטות המחקר שבהן השתמשתם?


המחקר משלב שיטות מחקר איכותניות שכללו ראיונות חצי-מובנים למשתתפות ולבני משפחותיהן, ומחקר כמותני מבוסס שאלונים שהועברו למשתתפות ולקבוצת הביקורת. במהלך המחקר עקבנו לאורך שלוש שנים אחר כמה קהלי יעד: (1) השחקניות של מאמאנט; (2) בני ובנות הזוג שלהן; (3) הילדים של השחקניות. במקביל בחנו גם קבוצת ביקורת של נשים שאינן משחקות במאמאנט או משתתפות בספורט אחר.


ערכנו ראיונות אישיים חצי-מובנים עם 28 שחקניות ועם בני המשפחה שלהן מכל רחבי הארץ. לאחר מכן בוצע סידור של הנתונים וסיווגם, תוך חלוקה על פי סוגי האוכלוסייה ומציאת התמות החוזרות בכל אחד מסוגי האוכלוסייה בפרט ובקבוצות כולן בכלל. בין השנים 2017-2016 הועברו שאלונים לפני ליגת מאמאנט, בתחילתה ובסיומה. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות השוואה בין דיווחי השחקניות, בני הזוג והילדים כפי שהם באו לידי ביטוי בשאלונים לפני ההשתתפות במאמאנט ולאחריה. כחלק מתהליך בניית השאלונים פירטנו את מדדי הבריאות ליעדים בתוך המחקר: שביעות רצון מהחיים, מדדי אושר, התנהגויות בריאות ותזונה בריאה. כמו כן בחנו את ההבדלים בהון החברתי של המשתתפות אל מול קבוצת ביקורת מבחינת התנדבות, מעורבות בקהילה וערבות הדדית בקהילה.




מהן התובנות המרכזיות מהמחקר באשר להשפעה של ההשתתפות בליגת מאמאנט על מדדי הבריאות של הנשים ובני משפחותיהן?

א. היבטים פיזיים: תזונה ופעילות גופנית, תחושת בריאות סובייקטיבית


"זה חדש, לפני כן הייתי רק רץ או רוכב לבד. היום אנחנו יוצאים לרכיבות משפחתיות, בטבע. בדרך כלל בסופי שבוע. אוכלים יותר בריא, יותר ירקות...עושים דברים יחד, זה מחבר. יותר מבעבר" (שמשון, 50).

"...זה בראש סדר העדיפויות שלי, שמתי לב לזה שאני לא מפחדת לרוץ. את יודעת שהמחסום הזה של פעילות ספורטיבית נפרץ וזה נורא חשוב. פעם פחדתי לעשות כל דבר קשור לספורט היום כבר לא" (דנית, 41).

(ציטוטים מתוך המחקר האיכותני)


היה אפשר לראות שיפור ניכר בהרגלי הבריאות של האימהות בליגת מאמאנט, גם מבחינת הרגלי התזונה וגם מבחינת מצב הבריאות הסובייקטיבי. מצב הבריאות הסובייקטיבי הוא מדד חשוב מאוד שלמעשה אומר לנו כיצד אותה אישה מרגישה, כיצד היא עצמה מדרגת את מצבה הבריאותי – מ"מצוין" ועד "בכלל לא". המדד הזה מעניק לנו הבנה עד כמה אותה אישה חשה טוב עם עצמה. ראינו שכל המשפחות ששייכות למודל של מאמאנט הן משפחות שמצב הבריאות הסובייקטיבי שלהן גבוה יותר ממצב הבריאות הסובייקטיבי של קבוצת הביקורת של האימהות שאינן עוסקות בספורט. היה מעניין לראות גם את ההבדלים בנושא של הרגלי תזונה ובהרגלי הפעילות של משחקי כדור. מצאנו שילדים ממשפחות מאמאנט אוהבים יותר לשחק משחקי כדור לעומת ילדים מקבוצת הביקורת שלנו. נוסף על כך, שיעור המשתתפים בקבוצות המחקר שנמנעים מאוכל מזיק הצטמצם בכל המעגלים – השחקניות, בני או בנות זוגן והילדים שלהן.



בנוסף להיבטים של אורח חיים בריא שאופייני באופן כללי לנשים העוסקות בספורט, מה שבלט במחקר האיכותני הוא ההיבטים הרגשיים והנפשיים של הנשים המשתתפות במאמאנט. הדבר הזה בלט מאוד אל מול קבוצת הביקורת. ההון החברתי הגבוה שלהן, שבא לידי ביטוי במעורבות חברתית גבוהה, התנדבות בקהילה ואמון בקהילה, נפגש בצורה יפה עם דפוסים של דיכאון ובדידות. כלומר ראינו שכשההון החברתי היה גבוה, הדפוסים הללו היו נמוכים יותר.


צילום: יוסי לזרוף




ב. היבטים חברתיים ונפשיים: השפעה על דפוסים של דיכאון ובדידות


"זה עושה טוב באווירה הכללית בבית, אווירה חיובית יותר... מדרבן את בני המשפחה לעשות גם ספורט. זה אפילו שיפר את הקשר בזוגיות. פחות לחצים, פחות כעס ועצבים שלה. וכשהיא ככה אני רגוע (מחייך) " (נדב, 40).

ננוסף על היבטים של אורח חיים בריא, האופייני באופן כללי לנשים העוסקות בספורט, מה שבלט במחקר האיכותני – בעיקר אל מול קבוצת הביקורת – הוא ההיבטים הרגשיים והנפשיים של הנשים המשתתפות במאמאנט. אותן משתתפות התגלו כבעלות הון חברתי גבוה, שבא לידי ביטוי במעורבות חברתית גבוהה, בהתנדבות בקהילה ובאמון בקהילה. ההון החברתי הגבוה נפגש בצורה יפה עם דפוסים של דיכאון ושל בדידות; כלומר, ראינו שכשההון החברתי היה גבוה הדפוסים הללו היו נמוכים יותר.


פעמים רבות אפשר לראות שמדד האושר של נשים צעירות עם ילדים, שמתאפיינות לרוב בעומס גדול עקב שילוב של קריירה ועבודה בבית, הוא לא מאוד גבוה; והנה פה, במאמאנט, כאשר אותה אישה יוצרת לעצמה הפוגה ומאפשרת לעצמה ליהנות ממה שהעולם מציעה לה – זה משתנה. אף שהיא עובדת במשרה מלאה ובמקביל היא גם אימא במשרה מלאה, היא לומדת לפנות לעצמה את זמן האיכות עם החברות שלה. באופן הזה היא שומרת על בריאותה הגופנית לצד בריאותה הנפשית, וזה חשוב במיוחד בגיל שבו נשים הן אימהות צעירות לילדים. בסופו של דבר עוגת האנרגיה שלנו היא אחת, וברגע שכל האנרגיה שלנו מופנית לבני הזוג, לעבודה ולבוסית אנו מתרוקנות ואין משהו שהוא בשבילנו ועבורנו. מובן שזה לא תמיד פשוט; ראינו גם מקומות שבהם נוצרו קונפליקטים סביב העניין הזה בתוך המשפחה. היו בני זוג שאמרו שקשה להם עם העובדה שלא משנה מה קורה בבית, בת הזוג עוזבת הכול והולכת לאימון (אלא אם כן מדובר במשהו קיצוני). עם זאת ראינו שרמת הלכידות המשפחתית עלתה, מאחר שהפעילות במאמאנט יוצרת פעילויות משותפות למשפחה, וגם בתוך הבית יותר משפחות מאמאנט דיווחו למשל שהן אוכלות יחד ארוחה משפחתית מדי יום.







צילום: יוסי לזרוף






ג. האימהות של מאמאנט כסוכנות שינוי ומודל לחיקוי


"אימא משתתפת בכל מיני אירועים... למשל באירוע שהיינו באילת, במלון, הכרתי מלא חברים חדשים. כמו בפורים היה אירוע שאימא השתתפה והלכנו איתה. גם בחנוכה... אני פשוט אוהב את זה... זה להיות יותר עם אימא "(אבי, 11).

"אני חושב שזה מאוד משפיע על אימא, היא עושה הרבה ספורט, משקיעה באימונים כדי להיות מאה אחוז ולנצח בתחרויות. כל הזמן מתאמצת לעשות את הכי טוב. אני גם מאמן את אימא בבית "(דניאל, 13).

"השתתפנו באירועי פתיחה וסיום העונה, כמשפחה, אני והילדים הגענו להפנינג שנעשה. לפעמים גם תרמנו בפן של הארגון של האירועים, לקחנו בזה חלק. זה היה נהדר " (אלי, 43).


אנחנו תמיד אומרים "העיקר הבריאות", ובמודל של מאמאנט שלושת היבטי הבריאות – הגופני, החברתי והנפשי – באים לידי ביטוי בקרב השחקניות. ההשפעה באה לידי ביטוי לא רק על השחקניות עצמן, אלא גם על הסביבה שלהן, כי האם היא החלק במשפחה שהוא מודל לחיקוי. כפי שאלברט בנדורה כותב על המודל שבו ילדים ובני נוער מחפשים דמות משמעותית שתהיה מודל לחיקוי עבורם והם יוכלו לחקות אותה, הרי במקרה של מאמאנט, כשילד או ילדה גדלים ורואים שאימא שלהם מפנה לעצמה את הזמן וגם משחקת, הם עצמם לוקחים חלק פעיל בתוך הדבר הזה – הם מגיעים למשחקים ולאירועים. לפני הקורונה נכחתי באירוע משפחות עצום; זה היה מחזה מופלא לראות משפחות שונות משחקות אחת עם האחרת – הווי של קידום בריאות הוליסטי קהילתי שחייבים לראות כדי להבין מה זה באמת בריאות.


אני חברה בארגון הבריאות העולמי, שבו מקדמים התנהגויות בריאות של ילדים ושל נוער. פה בישראל שיעור הפעילות הגופנית של הילדים מדורג בין המקומות הנמוכים בעולם בהשוואה ל-47 המדינות האחרות בארגון. המודל של מאמאנט מראה לנו שהמפתח לשינוי הוא לתת לאימהות להיות מודל לחיקוי בתחום הזה; שאם נרחיב את מאמאנט, נכניס בכל בית ספר ליגת מאמאנט וניתן לילדים ליגות מאמאנט – נוכל לראות שיפור ניכר במיקום שלנו. את המסר הזה, שאני מאמינה בו מאוד, אני מנסה להעביר גם במשרדים הממשלתיים.



כשילד או ילדה גדלים ורואים שאמא שלהם מפנה לעצמה את הזמן וגם משחקת, והם עצמם לוקחים חלק פעיל בתוך הדבר הזה - הם מגיעים למשחקים, מגיעים לאירועים. לפני הקורונה נכחתי באירוע משפחות עצום. זה היה מחזה בלתי יתואר{לראות משפחות שונות משחקות אחת עם השנייה. הוואי של קידום בריאות הוליסטי קהילתי שחייבים לראות כדי להבין מה זה באמת בריאות.


ד. מאמאנט כקהילה לשינוי חברתי


"אני ואימא שלי הולכים גם אבא, בימי שישי להוסטל שזה מקום לאנשים עם צרכים מיוחדים ועושים להם אימונים במאמאנט. הם נהנים מאוד ואנחנו משחקים יחד" (מוטי, 15).

"אני רואה את הבן שלי למשל, מגיע לעודד אשתי ואת הקבוצה ולאחר מכן משתתף בפעילות קבוצתית חברתית עם שאר הילדים של מאמאנט. כמו פעם באיסוף מצרכים לאיזה חג שהיה..." (שמשון, 42).


במה המודל של מאמאנט שונה מארגוני ספורט אחרים שנשים לוקחות בהן חלק?

אינני מכירה עוד מסגרת ספורט שיש לה מודל ייחודי כמו מאמאנט, מודל חברתי שמערב את כל המשפחה והקהילה באמצעות אירועים, התנדבויות, תרומה לקהילה וטורנירים של המשפחות של השחקניות. יש פה ממש ארגון חברתי שעוסק בספורט עממי. הוא אינו מתיימר להיות חלק מעולם הספורט התחרותי שאנחנו מכירים. הוא אפילו אינו מבקש להיות שם בהכרה שלו – לא הפוליטית ולא המשרדית-ממשלתית. הוא הרבה יותר רך ומחבק ומתאים למי שאינו רוצה להיות בליגה תחרותית. מובן שיש גם רצון לנצח, אבל זה לא יושב על אותם ערכים, אלא מציע בתוך הספורט העממי מודל שהוא אחר ממה שאנחנו מכירים, ואפשר לראות אינספור דוגמאות לכך.

אלו דוגמאות למשל?

למשל פעילות של אימהות בתוך בית הכלא נווה תרצה – נשים אסירות שמשחקות מאמאנט, והשחקניות של מאמאנט מתנדבות בתוך בית הכלא; ליגת מאמאנט שמתקיימת בתוך מרכזי גמילה לנשים מאלכוהול, מסמים ומהימורים; תוכנית מקיפה אשר נוצרה בתקופת הקורונה למען נשים חד-הוריות המאפשרת להן תמיכה רגשית וכלכלית, הנותנת להן מענה שהוא בעיקר רגשי אך גם מעודדת פעילות גופנית משותפת עם אימהות חד-הוריות; ליגת מאמאנט גולד, שנותנת לגיל השלישי מענה של ספורט קבוצתי. עדיין לא זכינו לחקור את התרומה לאוכלוסייה הזו ואת ההשלכות עליה. אין לנו אף ספורט קבוצתי לגיל השלישי פרט למאמאנט, ודאי שלא במסגרת של ליגה, וזה ממש מרגש לראות את הסבתות על המגרש. מחקר נוסף שלנו עסק בתרומה של מאמאנט לנשים מן הקהילה הערבית. מצאנו שכמו בחברה הכללית, גם בחברה הערבית הדפוסים הנפשיים, הפיזיולוגיים והחברתיים טובים יותר בקרב נשים שמשחקות במאמאנט.




צילום: יוסי לזרוף



ה. המלצות לעתיד: קידום בריאות באוכלוסיות סיכון דרך הנגשת המודל של מאמאנט


"כל האווירה של הקבוצה זה משהו אחר לגמרי, להתאמן עם עוד אימהות שהן בערך אותו מצב כמוך, ואת בתוך קבוצה ומתגבשת. וכשעולות למגרש לשחק זה מרגיש רוח קבוצתית. כל הקטע הזה של הקבוצה והביחד והשיתוף פעולה וכולן באותה מטרה" (רינת, 35).


דבר נוסף שעלה במחקר הוא שייתכן שמלכתחילה ההון החברתי של נשים שמתחילות לשחק במאמאנט הוא גבוה יותר. קשה לדעת, מאחר שזה איננו מחקר סיבתי אלא מחקר חתך בנקודת זמן מסוימת; ואולם המחקר מראה לנו עד כמה נכון להשקיע גם בנשים ממצב סוציואקונומי נמוך, שידן אינה משגת לשלם את הסכום הקטן בחודש הדרוש להשתתפות בקבוצה שכזו, על מנת לאפשר להן להשתתף.


בסופו של דבר העלות מול תועלת פה היא עצומה. זהו כלי פנטסטי לשיפור בריאות האוכלוסייה באמצעות מניעה ולא דרך הטיפול במחלה. להשתתפות של אותן נשים יש השפעות ארוכות טווח מבחינת צמצום של התנהגויות סיכון ושל מצבים נפשיים, וההשקעה שתאפשר להן להשתתף במאמאנט – מובן שבהנחיה מתאימה – היא נמוכה משמעותית מאשר העלויות של הטיפולים שיהיה צורך לממן מאוחר יותר לתחלואה שנגרמת מהתנהגויות סיכון כמו עודף משקל, סוכרת, בעיות לב וכדומה.


לסיכום, עבור כל מעגל כזה שאני מדברת עליו – של נשים בסיכון, במצב סוציואקונומי נמוך או כאלו שמחפשות מענה נפשי או רגשי – אפשר להקים קבוצות כאלה, וכך להתמקד באם המשפחה ולהשקיע בה. השקעה בה היא השקעה כלכלית משתלמת למדינה. הרווח מן העלות מול התועלת שבהקמת ליגות מאמאנט הוא עצום למדינה – בחיסכון בתחלואה בקרב נשים ואימהות – ולשם אנו צריכים ללכת על מנת להרוויח הרבה יותר מעגלים בריאים מסביב. כעת אני אומרת – בואו ניתן לנשים את המקום בתחום של עולם הספורט, כי הנה יש פה מחקר שמוכיח את ההשפעה על המשפחות. אני מאחלת לממשלה ולשר הספורט להבין כמה נכון למקד את הזרקור באימהות כדי להשפיע על הרגלי הבריאות של ילדים ושל ילדות ושל בני נוער. אין לי ספק שזה יעבוד נהדר.










136 views0 comments