שם: ד"ר ולריה סייגלשיפר
תפקיד: רכזת פרוייקטים לשוויון מגדרי
ארגון: מרכז אדווה
מה את עושה כיום ומה החיבור שלך לעולם הספורט?
חוקרת במרכז אדוה בחמש עשרה השנים האחרונות, בתחום של הטמעת חשיבה מגדרית במדיניות ותקציבים.
תמיד הייתי ספורטאית. אני מגיעה ממשפחה של ספורטאים, שתמיד ראתה בספורט ערך חשוב. סבי ואבי הרימו משקולות ברמה מקצועית. סבי היה אלוף המכבייה, וייצג את ארגנטינה באולימפיאדה. אבא שלי היה אלוף דרום אמריקה בהרמת משקולות. אבא שלי הוא גם מורה לחינוך גופני, ויש לו תפיסה רחבה לגבי חשיבותו של הספורט בחיים. כשהייתי ילדה בארגנטינה שיחקתי הוקי דשא, ובגיל מבוגר יותר המשכתי לעסוק בספורט עממי.
מהיכן הגיע הרעיון למחקר?
המחקר נערך עבור הרשות לחוסן ושוויון מגדרי בעיריית תל אביב-יפו. עיריית תל אביב- יפו שמה לעצמה יעד להכפיל את שיעור רוכבי.ות האופניים מ-12% כיום ל-22% ב-2025 ול-25% ב-2030, בשל השינויים התחבורתיים בעיר והעומס בכבישים. מוטיבציה נוספת היא הרצון לקדם אורח חיים בריא- פחות פקקים, פחות זיהום, ועידוד התניידות באמצעים לא ממונעים. על מנת להבטיח התייחסות שתיתן מענה למגוון אוכלוסיות, היחידה לחוסן ושוויון מגדרי בעיריית תל אביב התחברה עם הרשות לתחבורה בעירייה, והם פנו אלינו כמומחיות להטמעת חשיבה מגדרית, וביקשו שנערוך מחקר סקירה על הנעשה במקומות אחרים בעולם, על מנת להביא בחשבון את ההיבטים המגדריים שלהם ואת השלכותיהם על נשים וגברים. ממצאי המחקר תורגמו לפרק בנושא תחבורה בתוכנית האסטרטגית של הרשות לחוסן ושוויון מגדרי, שדן בצורך להעלות את מספר הרוכבות והרוכבים בעיר.
תפיסת הביטחון של נשים הייתה שונה מזו של גברים: נשים העידו שהן יותר חוששות מהרכיבה על הכביש לצד כלי רכב. עבור נשים השביל האידיאלי יהיה שביל אופניים ייעודי, ובעדיפות לכזה שמופרד מהתנועה.
כיצד אספתן ועיבדתן את המידע לגבי הצרכים והחסמים של הרוכבות?
הממצאים במחקר מבוססים על סקירת ספרות מהעולם, בשילוב עם נתונים שקיבלנו מעיריית תל אביב ורשות התחבורה. מחלקת המחקר של עיריית תל אביב מבצעת סקרים באופן קבוע, כך שעל מנת ללמוד על הצרכים של התושבים והתושבות בתחום התחבורה, ביקשנו חתך של פילוח מגדרי לגבי הרגלי השימוש באופניים ובנוסף מידע על תוכניות קיימות שמוצעות על ידי גופים שונים בעירייה בתחום התחבורה הציבורית ועידוד הרכיבה על אופניים.
מה היו הממצאים המרכזיים של המחקר שערכתן?
אחד הממצאים הבולטים גם מהספרות וגם מסקרים של עיריית תל אביב-יפו, הוא שנשים במקרים רבים מהוות מיעוט מתוך אוכלוסיית הרוכבים בעיר. בתל אביב יש אחוז נמוך של רוכבים באופן כללי. 42% מהגברים הצהירו שהם רוכבים, אך בקרב נשים הנתון אף נמוך משמעותית- כ23% אחוזים. מצד שני, המשמעות של הנתון הזה היא שהפוטנציאל להגדיל את כמות הרוכבות הוא גדול יותר, ולכן יש לתת מענה לצרכים של הרוכבות, אם רוצים לעמוד על ביעדים שהעירייה הציבה לעצמה. המחקר התמקד בחסמים ובפעולות מוקדמות שנעשו, והתוכנית שגובשה בעקבותיו כבר מתורגמת לפעולה בשטח.
א. .בטיחות ותשתיות .
על מנת שנשים ירכבו על אופניים יש צורך להקצות שבילים ייעודיים. תפיסת הביטחון של נשים הייתה שונה מזו של גברים: נשים העידו שהן יותר חוששות מהרכיבה על הכביש לצד כלי רכב. עבור נשים השביל האידיאלי יהיה שביל אופניים ייעודי, ובעדיפות לכזה שמופרד מהתנועה.
ניתן להפגיש בין רוכבות מנוסות וחדשות ולבנות פעילויות של רכיבה משותפת ומנטורינג אישי כדי להגביר את תחושת הביטחון של הרוכבות החדשות.
צילום: יהודית כהנא
ב. צורך בקישוריות, והבדלים בדפוסי נסיעה
ממצאי הסקר הצביעו על כך שיש הבדלים בדפוסי הנסיעה של גברים ושל נשים.לנסיעה של גברים דפוס לינארי יותר . הנסיעות של נשים מורכבות יותר וכוללות עצירות מרובות למטרות מגוונות: הורדת ואיסוף ילדים, סידורים, טיפול בבני משפחה וקניות.אנחנו יודעות שנשים עובדות יותר בתוך העיר והן יותר אחריות בטיפול בילדים. בעוד רוב הגברים נוסעים ישירות לעבודה, נשים עוברות בכמה מקומות: מוסדות חינוך, קניות ומקומות העבודה. לכן צריך לבדוק האם הכבישים מקשרים בין מקומות עבודה, מוסדות חינוך, שאפשר להתנייד למקומות האלה באופניים, יש חנייה לאופניים
ג. תפיסות חברתיות ואישיות אודות רכיבה:
קיימים חסמים תרבותיים, חברתיים ומגדריים שגורמות לנשים רבות להגיד שרכיבה זה לא בשבילן ולא מתאים להן. אבל אחד הממצאים מהמחקר הוא שעצם הרכיבה משנה את התפיסות אודות הרכיבה. כלומר, ברגע שאת כבר רוכבת את משנה את התפיסה לגבי האם זה מתאים לך או לא. קיימות כל מיני פעולות שניתן לנקוט על מנת לשנות את התפיסה הזו בקרב נשים.
חסם תרבותי נוסף הוא הצפייה מנשים לקוד לבוש ומראה מסודר מהווים חסם לשימוש באופניים. בסקר שנערך בסידני אחת התשובות הנפוצות בשאלה שעסקה בחסמים לרכיבה היתה חוסר הרצון להגיע מיוזעות ליעד.
קיימים חסמים תרבותיים, חברתיים ומגדריים שגורמות לנשים רבות להגיד שרכיבה זה לא בשבילן ולא מתאים להן. למשל, בסקר שנערך בסידני אחת התשובות הנפוצות בשאלה שעסקה בחסמים לרכיבה היתה חוסר הרצון להגיע מיוזעות ליעד.אבל אחד הממצאים מהמחקר הוא שעצם הרכיבה משנה את התפיסות אודות הרכיבה. כלומר, ברגע שאת כבר רוכבת את משנה את התפיסה לגבי האם זה מתאים לך או לא.
קמפיין של עיריית תל אביב-יפו שהושק בעקבות המחקר
אלו כמה מהפעולות המרכזיות שהמלצנו עליהן וחלקן כבר מיושמות בשטח:
1.הקמת מועדוני/קבוצות רכיבה וארגון קורסי למידת רכיבה ותיקון אופנים
כדי להגביר את תחושת הביטחון בקרב נשים. במועדונים אלה ניתן להפגיש בין רוכבות מנוסות וחדשות ולבנות פעילויות של רכיבה משותפת ומנטורינג אישי כדי להגביר את תחושת הביטחון של הרוכבות החדשות.
2.שיווק האופניים ככלי שמתאים לכולם:
הפקת קמפיין שיבליט את ההיבטים החיוביים של רכיבה על אופניים ויפנה לכל תושבי ותושבות העיר (תוך מתן חשיבות לייצוג של גברים ונשים מכל קבוצות האוכלוסייה( קיימת חשיבות רבה בבניית נרטיב של רכיבה על האופניים כפעילות שמתאימה לכולם/ן בשילוב ימי הסברה ועבודה ממוקדת עם קבוצות אוכלוסייה אשר שיעורי השימוש שלהן באופנים נמוכים. עכשיו למשל מתחיל קמפיין של חשיפה, שהמטרה שלו היא להראות נשים רוכבות.
3.ימי חשיפה/הפנינג אופניים שיאפשרו לתושבים ולתושבות לחוות חוויה חיובית מהרכיבה:
התערבויות אלה צריכות להיעשות עבור כלל התושבים והתושבות, באמצעות שיתופי פעולה עם מרכזים קהילתיים מקומיים לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות.
4.הרחבת מערך שבילי האופניים תוך התייחסות להעדפה של נשים לשבילי אופניים מופרדים מהתנועה ולהיותם של שבילים כאלה, בטוחים יותר עבור כלל הרוכבים/ות.
5.תכנון מסלולי האופניים תוך הבאה בחשבון את דפוסי הנסיעה של נשים על מורכבותם וריבוי העצירות שהן עושות בדרכן: למוסדות חינוך, מרכזי קניות, מרכזים קהילתיים, שירותים חברתיים ומרפאות. במילים אחרות,
6.עידוד עסקים להקים מרחבי סוף נסיעה )trip of end - ) הכוללים מלתחות, מקלחות, חדרי הלבשה ולוקרים כמו גם מתקני חניה בטוחים לאופניים.
בימים אלו עיריית תל אביב-יפו יוצאת בקמפיין לעידוד רכיבת נשים בעקבות מסקנות המחקר. פרוייקט ' רוכבות בתל אביב' יפעל בין התאריכים 27.10.21-14.11.21 במספק מוקדים ברכבי העיר בהן תוכלנה נשים להצטרף ללימודי רכיבה למתחילות, להצטרף לסדנאות לקישוט אופניים, או ללמודכישורי תיקון אופניים בסיסיים.
לקריאת המחקר המלא